Beitsah
Daf 16a
משנה: הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לֹא יְבִיאֵם בַּסַּל וּבַקּוּפָּה אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ לְפָנָיו. הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקּוּפָּה לַאֲחוֹרָיו אֲבָל נוֹטְלָהּ בְיָדוֹ. מַתְחִילִין בַּעֲרֵימַת הַתֶּבֶן אֲבָל לֹא בְעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה:
Traduction
En transportant des cruchons de vin d’un endroit à l’autre, on ne devra pas (comme aux jours ordinaires) les transporter dans un panier ou une hotte, mais les mettre sur l’épaule, ou devant soi (à la main). Pour le transport de la paille, on ne formera pas de bottes à porter sur le dos, mais on la prendra à la main. Pour l’usage de la paille, on commencera par en employer un peu (même sans l’avoir préparée), pour arriver par ce moyen détourné, à en emporter, sans qu’il soit permis d’agir ainsi pour le bois déposé au hangar (où l’on ne va guère).
Pnei Moshe non traduit
מתני' המביא כדי יין ממקום למקום. בתוך התחום או חוץ לתחום ע''י עירוב:
לא יביאם בסל ובקופה. לתת ג' וד' כדות לתוך הסל או הקופה ונושאם שאע''פ שהותרה הוצאה בי''ט אפילו שלא לצורך לא ישא כדרך שהוא עושה בחול אלא מביא הוא על כתיפו או לפניו בידו אחד או שנים דמוכח שלצורך י''ט הוא מביאם. ואם אי אפשר לו לשנות מותר:
וכן המוליך את התבן. להיסק או לבהמה:
לא יפשיל את הקופה לאחוריו. שהוא כדרך חול אבל נוטלה בידו ומביאה:
ומתחילין בערימת התבן. להשתמש ממנה ואע''ג שלא הכינה מבעוד יום ולא היה רגיל להסיק ממנה דהאי תנא לית ליה מוקצה:
אבל לא בעצים שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה על שם שהוקצה הוא לאחור ושם נותנין עצים וכל דבר שאין דעתו ליטול עד זמן מרובה ואין נכנסין ויוצאין בה תדיר והנך עצים דאיירי בהו הכא בקורות גדולות של ארזים עסקינן שעומדות לבנין והן מוקצה מחמת חסרון כיס שדמיהן יקרים ואפי' ר''ש דלית ליה מוקצה מודה בהא. ולדידן דקי''ל במוקצה בי''ט כר' יהודה מוקמינן למתני' כולה כר' יהודה ורישא דקתני מתחילין בערימת התבן מיירי בתיבנא סריי' ואית ביה קוצים דאפילו לטינא לא חזי ובההיא אפילו ר' יהודה מודה דלית ביה משום מוקצה שאינו עומד אלא להסקה:
משנה: אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ תֶּן לִי בֵצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִינְייָן שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ׃
Traduction
Il est permis de dire à son prochain de lui remettre un tel nombre d’œufs ou de noix, parce que c’est l’usage du maître de maison de compter ainsi chez lui (sans commerce).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אומר אדם לחבירו וכו' להיות מונה בתוך ביתו. ולא מוכחא מילתא דמשום דמים מדכיר לו המנין אלא שכך הוא צריך:
משנה: אוֹמֵר אָדָם לַחֶנְוָנִי מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה אֲבָל לֹא בַמִּידָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִידָּה לֹא יְמַלְאֶנּוּ. מַעֲשֶׂה בְשָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם טוֹב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף בַ‍ּחוֹל עוֹשֶׂה כֵן מִפְּנֵי 16a מִיצּוּי הַמִּידּוֹת.
Traduction
Il est permis de dire à un boutiquier de remplir tel ou tel vase, à condition de ne pas employer de mesure; R. Juda défend de remplir le vase qui représente une mesure déterminée. Aussi, Saül b. Botnith avait l’habitude de remplir ses mesures la veille de la fête, afin de pouvoir les livrer ainsi à ses clients au jour de la fête. Aba Saül agissait de même aux jours de demi-fête (80)Cf. ci-après, 5, 2 ( 63b), et (Megila 1, 8) ( 71a).; même en semaine, disent les autres sages, il agissait ainsi, pour parer aux rétrécissements des mesures (pour que le client ne perde rien de ce qui s’attache aux bords ou au fond de la mesure).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה. אם הכלי לאו מיוחד למדה היא:
אבל לא במדה. אם הכלי מיוחד למדה היא:
ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה. אפי' אינו מיוחד למדה עכשיו אלא שעומד לכך אם ישבר כלי המיוחד יעמיד זה תחתיו לא ימלאנו ואין הלכה כר' יהודה:
ממלא מדותיו מערב יום טוב. לפי שאין מודדין ביום טוב:
במועד. בחול המועד היה גם כן עושה כך מפני ביטול בית המדרש שהיו רבים באים לשאול ממנו במועד שאינם טרודים במלאכה והיה ממלא מדותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום:
מפני מיצוי המדות. כשהיה מוכר שמן היו לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו והן מתמצות והולכות כל הלילה כדי שלא ישאר לו השמן המדובק בשולי המדה ובצדדיה ונמצא גוזל את הלקוחות:
הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. אוֹ חָסֵר אוֹ יֶתֶר. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר לִזְעוּרָה בַּר חָמָא. מַלֵּי לִי הָהֵן מָנָא. וּלְמָחָר אֶנָן מְכִילִין לֵיהּ.
Traduction
R. Houna dit: l’autorisation de remplir un vase s’entend à la condition qu’il y ait plus ou moins que la mesure (non exacte). R. Éliézer disait à Zeira b. Hama: remplis-moi ce vase aujourd’hui, et demain nous verrons combien de mesures il contient.
Pnei Moshe non traduit
גמ' או חסר או יתיר. שלא יאמר מלא לי כלי זה במלואו אלא תן לי בתוכו ואם הוא חסר או יתיר מהמדה:
מלא לי אהן מנא. היום:
ולמחר אנן מכילין ליה. נמדוד כמה מדות יש בו והכלי הזה היה מכיל כמה מדות:
הלכה: תַּנֵּי. אוֹמֵר הוּא אָדָם לַחֲבֵירוֹ תֶּן לִי כְּלְה שֶׁלְתַּבְלִין. שֶׁכֵּן בַּעַל הַבַּיִת דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת נוֹתֵן כְּלָה שֶׁלְתַּבְלִין בְּתוֹךְ תַּבְשִׁילוֹ.
Traduction
On a enseigné: il est permis aussi de dire à son prochain de vous donner une mesure d’épices, parce que c’est l’habitude des maîtres de mettre une telle quantité dans les mets (sans qu’il s’agisse pour cela d’une mesure précise).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני וכו'. כלה מדה של תבלין וכו'. ואין זה כמזכיר המדה ומדקדק בכך אלא שכן בעל הבית דרכו בכך:
הדרן עלך אין צדין
תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק וְאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית שֶׁהָיוּ חֶנְווָנִים בִּירוּשָׁלַיִם. וְהָיוּ מְמַלִּין מִידּוֹתֵיהֶן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְנוֹתְנִין אוֹתָן לַלָּקוּחוֹת בְּיוֹם טוֹב. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר. אַף בְּחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן מִפְּנֵי מִיצּוּי הַמִּידּוֹת. אַף הוּא כִּינֵּס שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָבִיּוֹת. וַחֲבֵירוֹ כִּינֵּס שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָבִיּוֹת. אָֽמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים. לֹא הָיִיתֶם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הֵּן. אֶלָּא הוֹאִיל וְהֶחֱמַרְתֶּם עַל עַצְמְכֶם. יֵעָשֶׂה בָהֶן צוֹרְכֵי צִיבּוּר. פַּעַם אַחַת חָלָה. וְנִכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לְבַקְּרוֹ. אֲמַר לוֹן. אַתּוֹן חָמוּן הָדָא יְמִינָא דַהֲווָת מְכִילָה בְקוּשְׁתָּא.
Traduction
On a enseigné: il arrivait à R. Éliézer b. R. Çadoq et G b. Botnith, boutiquiers à Jérusalem, de remplir leurs mesures la veille de la fête, pour les remettre ainsi aux clients les jours de fête. Selon R. Hanania b. Aqabia, on agissait de même pendant les jours de demi-fête, en raison de la perte que l’acheteur pourrait éprouver dans sa mesure. Le rabbin amassa 300 mesures, et son compagnon fit de même (provenant des reliquats successifs d’huile vendue), qu’ils allèrent offrir au trésor sacré pour ne pas en profiter. Votre démarche n’était pas exigible, leur dirent les sages; mais puisque vous avez eu ce scrupule, le culte public en profitera. Comme il tomba un jour malade, les rabbins allèrent le visiter; venez voir, dit-il, cette main (sans tache), qui a toujours mesuré avec équité. – (81)Suit un passage déjà traduit (Sheqalim 5, 1)..
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ג מעשה וכו' אף הוא כונס וכו' ג' מאות חביות. והעלום לגזברים אמרו להן חכמים וכו' כן הוא בתוספתא:
אתין חמון. תראו היום יד ימין הזה שהיה רגיל למדוד ביושר ובאמת ועם כל זה החליתי בו:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָאן דְּאָמַר דְּרַחֲמָנָא ווַתְרָן. יִתְווַתְרוּן בְּנֵי מָעוֹי אֶלָּא מַעֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי אָתָא. כְּתִיב וּ֝סְבִיבָ֗יו נִשְֽׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד. מְדַקְדֵּק עִמָּהֶן כְּחוּד שְׂעָרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִטַּעַם הַזֶּה. אֶלָּא וְ֝נוֹרָ֗א עַל כָּל סְבִיבָֽיו. מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יוֹתֵר מִן הָֽרְחוֹקִים.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מאן דאמר רחמנא וותרן וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ה דשקלים בהלכה גבי עובדא כי האי ולומר שאין להרהר אחר מדותיו של הקב''ה:
Beitsah
Daf 16b
הלכה: הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן כול'. אָמַר רִבִּי חָנִין בַּר לֵוִי. מַתְנִיתָה בְּאִילֵּין קוֹרְפְדַייָא דַקִּיקָתָה. דְּמִיטְעַנָּן תַּרְתֵּיי תְּלָת בְּגַו יָדָא. הָֽיְתָה אַחַת גְּדוֹלָה. לְפָנָיו כָּךְ הִיא דַרְכּוֹ. לְאַחֲרָיו כָּךְ הִיא דַרְכּוֹ. הִיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר. מְבִיאָהּ עַל גַּב עוֹרָהּ. וְדִכְווָתָהּ. מְבִיאָהּ עַל גַּב קַנְקַנָּהּ. 16b כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. מְבִיאָהּ אֵיבָים אֵיבָרִים. וְדִכְווָתָהּ. מְבִיאָהּ צְלוּחִיּוֹת צְלוּחִיּוֹת.
Traduction
R. Hanin b. Levi dit: notre Mishna parle de petites cruches dont on peut prendre 2 ou 3 à la main; si l’on a une grande cruche, on la portera devant soi si tel est l’usage, ou par derrière si c’est l’usage (si le changement est impossible); et comme il a été dit plus haut (3, 3) qu’avec la bête on peut aussi emporter la peau, de même on sera autorisé ici à transporter le support du vin (le panier), et de même qu’il est permis d’apporter les divers membres de la bête, de même on sera autorisé à apporter beaucoup de petits flacons (dans une hotte).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא. דקתני אבל מביא הוא על כתיפו או לפניו בידו:
באילין קורפדייא דקיקתה. בכדים קטנים מיירי שהן נטענים תרתי ותלת בתוך ידו בפעם אחת והואיל ויכול לנושאן כך לא התירו להביאן בסל ובקופה כדרך שנושאין בחול:
היתה אחת גדולה. אבל אם היתה גדולה שאינה ניטלת ביד:
לפניו כך היא דרכו לאחריו כך היא דרכו. כלומר בין לפניו בין לאחריו כך היא דרכו להביא בסל ובקופה ובכה''ג שא''א לשנות מותר הוא אף בסל ובקופה:
היך מה דאת אמר וכו'. סיומא דמילתא היא דכשם שאמרו לעיל בפ''ק גבי שחטה בשדה שמביאה על גב עורה אם יש עליה מעט בשר מביא העור ג''כ ע''י כך וה''נ כאן דכוותה מביאה ע''ג קנקנה כלומר שמביא בסל ובקופה הכל ע''ג הכדים בתוכן:
כמה דאת אמר. וכשם דאמרו התם מביאה אברים אברים וה''נ דכוותה כאן מביאה צלוחיות צלוחיות קטנות הרבה בסל ובקופה:
רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. מָהוּ לְהוֹצִיא תֶבֶן מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. ‏וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקּוּפָּה לַאֲחוֹרָיו. מַתְנִיתָה כְמָאן דְּאָמַר. לְכָל נֶ֔פֶשׁ. אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִּכְלָל. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִּכְלָל. בִּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בִּכְלָל. פְּשִׁיטָא לֵיהּ. מַתְנִיתָה בְמוֹצִיא לְהַאֲכִיל. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. בְּמוֹצִיא לְהֶיסֵּק.
Traduction
R. Judan demanda s’il est permis de transporter de la paille d’un domaine privé sur la voie publique. Mais, fut-il répliqué, la Mishna ne le permet-elle pas formellement, sauf à modifier le mode de transport? C’est que notre Mishna adopte l’avis de celui qui déduit du verset (Ex 12, 16): à toute âme, que pour nourrir des bestiaux on peut aussi rompre le repos de la fête. Or, d’après l’avis opposé, on pose la question précitée, car d’après son interlocuteur il va sans dire que c’est permis: si donc la Mishna parle du cas où l’on emporte la paille pour la consommation des bestiaux, à quoi bon demander si c’est permis? N’est-ce pas évident d’après celui qui le déduit du verset précité? Non, il se peut qu’il s’agisse du cas où l’on porte cette paille pour l’allumer à son propre usage (c’est en ce cas qu’il y a doute).
Pnei Moshe non traduit
מהו להוציא תבן. בי''ט מרה''י לר''ה. ומתמה הש''ס מאי קמבעיא ליה ולא מתני' היא דקתני המוליך את התבן וכד' וממקום למקום איירי כדקתני ברישא וש''מ מיהת דשרי להוציא התבן:
מתניתא כמ''ד לכל נפש וכו'. דפליגי לעיל בסוף פ''ק אם לכל נפש שהתיר הכתוב לצורך י''ט אף נפשות הבהמה בכלל או לא ותנא דמתני' ס''ל כמ''ד דאף נפשות בהמה בכלל:
מה צריכא ליה. כי קא מיבעיא ליה להאי מ''ד אין נפשות בהמה בכלל והכי קמיבעיא ליה אי נימא דהואיל וסתם תבן למאכל בהמה היא אין להוציא התבן ביו''ט מרשות לרשות דהוי שלא לצורך כלל לגבי אדם ונפש בהמה אינה בכלל היתר בי''ט או דילמא מכיון דתבן ראוי נמי להיסק היא הרי זה כלצורך אדם ומותר:
ברם כמ''ד נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה. לישנא יתירא הוא וכמי דמהדר מה דקאמר מעיקרא הוא:
מתניתא במוציא להאכיל. כלומר אי נמי דאפילו למ''ד נפשות בהמה בכלל ומתני' אזלא נמי כוותיה דמיירי במוציא לצורך בהמה אפ''ה איכא למיבעי דאיכא למימר מתני' מיירי במוציא התבן להאכיל לבהמה ומה צריכא ומיבעיא ליה לר' יודן במוציא להיסק ולאו בשביל אוכל נפש דזה ודאי מותר אלא לשאר איזה צורך. א''נ להיסק לצורך הבהמה אם בכה''ג ג''כ אמרינן אף נפשות בהמה בכלל:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. מוּקְצֶה שֶׁיָּבַשׁ אָסוּר לִיגַּע בּוֹ.
Traduction
R. Jacob b. Aha dit au nom de R. Yossa: à tout objet mis de côté (rejeté de la pensée) et devenu sec, il n’est plus permis (de ce fait) d’y toucher le jour de fête. – (82)Suit un long passage traduit (Maasserot 1, 5)..
רִבִּי אָמַר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ. עַלֵּה וְהָבֵא לָנוּ גְּרוֹגְרוֹת מִן הָעֲלִייָה. אָמַר לֵיהּ. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם מוּקְצֶה. אָמַר לֵיהּ. וְאַדַּיִין אַתְּ לְזוֹ אֵין לָךְ אָסוּר מִשּׁוּם מוּקְצֶה אֶלָּא תְאֵנִים וָעֲנָבִים בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטַיי. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַסְרִיחוֹת בֵּינְתַיִים. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּאִילֵּין פִּיצוֹלַייָא הֲוָה עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָא סְבַר כֵּן. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רִבִּי יִצְחָק בַּר בִּיִסְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּאִילֵּין פִּיצוֹלַייָא הֲוָה עוֹבְדָה
Traduction
Pnei Moshe non traduit
רבי אמר לר' שמעון בריה עלה והבא לנו וכו'. גרסי' להא לעיל בסוף פ''ק דמעשרות ובי''ט היה:
ואינו אסור משום מוקצה. דכסבור היה דאף אותן המכונסין בחביות ומונחין בעליה ג''כ מוקצין הן:
א''ל רבי ואדיין את לזו. אם עדיין אתה מסופק בזה דחיישת משום מוקצה להמכונסין בחביות דליתא שאין לך אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד כשמוציאין אותן לייבשן ולעשות מהן גרוגרות וצמוקין דאסח דעתיה מינייהו עד שיתייבשו אבל אלו שכבר מכונסין הן בחבית לית בהו משום מוקצה:
מפני שהן מסריחות בנתיים. טעמא דתאנים וענבים שמניחין לייבשן הוא מפרש דאית בהו משום מוקצה מפני שהן מסריחות בנתיים קודם שנתייבשו ומסחי לדעתיה מינייהו:
לא מסתברא באילין פיצולייא הוה עובדא. ודאי לא מסתברא בענין אחר אלא דהמעשה שהיה שאמר לו רבי להביא מאלו גרוגרות של תאנים שנתפצלו והלכך הוה ס''ד דר''ש שיש בהן משום מוקצה דאי בשאר גרוגרות מאי מספקא ליה לר''ש:
א''ל אוף אנא סבר כן. דכך היה המעש' וכן כי אתא ר' יוסי בר' בון אמר נמי משום ר' יוחנן כן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source